קורס הכשרת מנחים

דמיונובע היא טכניקה איכותית מאוד, מעניינת, עמוקה יחד עם זה שהיא פשוטה. הפשטות שלה זה היופי שלה, היא נוגעת במקומות הכי מדוייקים. היא עוקפת את כל "החשבונות" וניגשת ישר לנפש, לשפה שלה, לחוויות שלה. היא מנטרלת את כל החסמים שהצטברו במהלך השנים, נותנת לנפש להנביע את העצמה ואז לוקחת את החסמים הפנימיים והחיצוניים למקום המדוייק להם.

אילולא הדמיונובע הייתי ממשיך על הכביש המהיר של החיים ולא רואה את הנקודה הזו בתוכי לעולם. רוב עולם החוויה שלנו בכלל במעבדה של המדמה, ברגע שאתה מזיז משהו שם ומתקן משהו שם אז כל כך הרבה דברים משתנים במקביל. בדמיונובע אתה יכול לדעת במדוייק איפה האדם נמצא, המדמה אומר את החוויה העכשווית המזוקקת של האדם ומכאן מתחילים לעבוד. בניגוד לדמיון מודרך שמאוד מאוד מעצים את המטפל והופך אותו לאיזה גורו שיסדר לך את הבלאגן בנפש, בדמיונובע המטפל לא יודע, הגישה היא שבאמת האדם יודע הכי טוב את נפשו

הדימויים שעולים מתוכנו מפגישים אותנו עם מגוון החלקים שבנפש ופותחים דרך לריפוי ושינוי דפוסים והרגלים מעכבים. מצאתי חיבור ושילוב מענין בין הכוח המדמה בתוכנו למשחק החיים. כמטפלת בגוף /נפש בהחלט רואה מקום לשלב בעבודתי את השיטה ככלי עצמתי ומועיל.

הדמיון פה הוא כמו חלום בהקיץ, אפשר להגיע לנקודות פנימיות שהאדם פתאום מזהה ורואה את עצמו במקומות שהוא נמצא. הדמיון מבטא את המציאות לפעמים בצורה יותר “מציאותית” מהמציאות עצמה, דרך העבודה נכונה בדמיון אפשר להגיע לתיקון של המידות ואופן החיים שלנו. יפה לראות כאן שהאדם בעצמו הופך להיות המטפל של עצמו דרך הנחייה של המטפל אך המילים והתוכן באים מתוכו, זה נובע מתוכו.

התוודעתי לגישה טיפולית שמצמצמת את מקומו של השכל ומפנה מקום לכוח המדמה, שהוא החלק הנשמתי, שבא לידי ביטוי בתהליך רך ומרגיע, ובו בזמן גם מפתיע. הגילויים שעולים אינם מושפעים מנורמות, מהשקפות עולם ומהשפעות סביבתיות אלא עולים ישירות מן הנפש פנימה. מכאן, הדרך סלולה לבירור ולדיוק הגילויים. חוויה שמומלצת מאוד לכל מי שרוצה לפגוש את עצמו, ולכל מי שעוסק בטיפול.

החיים שלי נחלקים ל-2: לפני ואחרי דמיון נובע מה היה לפני? ניסיון בלתי פוסק לרצות חיים של הצטרכויות, של הישרדות פחד, כאב, אשמה, בלאגן בראש ואז, בתרגיל דמיון של 45 דקות, זה קרה. נפתח פתח לנפש לגלות את עצמה. והיא לא חיכתה. מיד ניגשה לעניינים וסיפרה מה הנקודה שמכשילה אותי שוב ושוב בחיים, ומה צריך לעשות כדי להצליח לבחור אחרת. בהתחלה לא הבנתי את זה. כמו לגלות מפה של אוצר בלי להבין הרבה. אחרי עיבוד של התהליך בדמיון והבנה איך הדברים מיושמים בחיים עצמם- האוצר התחיל להתגלות. היום אני במקום אחר. האשמה, הכאב, הפחד עדיין יכולים לצוף. אבל יש לי ציר עבודה. ותמיד אני יכולה להכנס לדמיון ולשמוע מה הנפש רוצה להגיד לי עם הפחד או הכאב שמתעורר. וזה מרתק. פשוט מרתק.