דמיינו את עצמכם נוסעים ברכב עם שמשה צבועה בצבע מסוים. אולי יקל עליכם לדמיין את עצמכם מרכיבים משקפיים עם עדשות בצבע מסוים.
איך העולם נראה דרך אותו צבע? מהי החוויה שהכל נראה שוב ושוב דרך אותו צבע?
זה לא סתם תרגיל, לכולנו זה קורה. לכל אדם יש "צבע" מסויים על העולם, דרך "צבע" זה רואה האדם את הכל. שמות רבים נתנו ל"צבע" זה, המוכר מביניהם הוא "המדמה". אנו נשתמש בלשונו של האדמו"ר מפאסיצנה – "שכל העולם"
לכל אדם בעקבות מאורעות חייו, הוריו, מחנכיו, סביבתו וכו' נבנית בתוכו תפיסה שלמה המלאה תובנות והגדרות. למעשה העולם שחווה בחייו בנה לו "שכל" ברור ומובנה.
האדם רואה את העולם דרך תובנות והגדרות אלו ובהתאם לכך מגיב במחשבות, רגשות, התנהגויות וכו' התואמים את תפיסתו על המציאות.
לעיתים "שכל" זה עוזר ומסייע לנו להתמודד עם המציאות כפי יכולתנו כעת.
אך לעיתים הוא מזיק, חוסם בפנינו את היכולת להתקדם ולהשתנות. אנו תקועים שוב ושוב בתפיסה המגבילה אותנו. אנו חוזרים לאותה ראייה ישנה שהעולם הטמיע בתוכנו ולא רואים אפשרויות אחרות הזמינות לנו ונכונות יותר עבורנו.
מול מציאות זו מנסות להתמודד שיטות שונות העובדות עם כוח הדמיון, כאשר כולן מכירות בעוצמה האדירה הטמונה בכוח זה, אך השימוש בו נעשה בצורה שונה. נעמוד בקצרה על ההבדלים.
מטרתה: להחליף ולשנות לאדם את "הצבע" לכזה שיעזור ויקדם אותו בחייו.
העיקרון: האדם הורגל למחשבה שגויה שאינה מאפשרת לו לגלות את כוחותיו האמתיים – יש להרגיל אותו לצורת חשיבה חדשה, חיובית יותר, שתאפשר לו לחיות נכון יותר.
שיטה: יצירת עולם דימויים חדש ע"י חזרה על דימויים חיוביים שיקלטו בתודעה. ברוב שיטות הדמיון המודרך, תפקידו של המטפל הינו מרכזי – המטפל מדריך ומכוון, מייעץ ומפרש, ולעיתים קרובות אף קובע את יעדי הטיפול בכל תהליך יצירת הדימויים.
יתרונות: עזרה ושינוי מיידי בטווח הקרוב. חוסר הסתבכות ממצוקות רגשיות שונות. קביעת מטרות "ודאיות".
חסרונות: התעלמות משורשי הבעיה. יתכן חוסר התאמה בין צורת הפתרון לצרכים אמתיים של האדם. הסתמכות יתר על שיקול דעתו של המטפל. פתרון חלקי שאינו עומד תמיד במבחן המציאות. יצירת תלות אצל המטופל – איננו לומד לעמוד לבדו על הרגליים.
נוכל לבטא ולסכם את ייחודה של שיטת הדמיון המודרך בעזרת ביטויים נפוצים שמקורם מרעיונות חסידיים – "מחשבה יוצרת מציאות", "תחשוב טוב יהיה טוב", "במקום שמחשבתו של האדם, שם האדם כולו נמצא" ועוד ועוד.
מטרתה: לאפשר לאדם לחזור לראייה הטבעית, לראות את העולם על שלל צבעיו וגוונו על פי עיני רוחו הפנימיות.
העיקרון: האדם יודע בנפשו את הפתרונות האמתיים להם הוא נצרך, ולכן יש לעזור לו לגלות אותם בתוכו פנימה, תוך מתן אפשרות לנפש להתגלות.
שיטה: העלאת דימויים ראשוניים ללא ניסיון לכוון אותם, ויצירת דו-שיח עימם ע"י כלים מקצועיים, עד להתגלות ההבנה והפתרון הבאים מבפנים. המטפל מפנה את המרחב לידיעה הפנימית העמוקה הנובעת מנפש המטופל. תפקידו של המטפל הינו ללמד את הכלים למסע פנימי זה ולספק את התמיכה והחיזוק למטופל.
יתרונות: פתרונות יסודיים ושורשיים. התאמה מדויקת לצרכים האמתיים של האדם. המטפל הינו מתווך בלבד. פתרון בר קיימא בעל השלכה למישורים שונים של המציאות. הכרת המטופל בכוחות הפנימיים הטמונים בו ככלי לפתרון בעיותיו.
חסרונות: תהליך איטי יותר וממושך. עליית רבדים סמויים בנפש העלולים להציף בעיות נוספות. סיכון של התפזרות וחוסר מיקוד. יתכן מפגש עם פתרונות סגוליים שיש קושי לתרגמם לחיי היום יום.
נוכל לבטא ולסכם את ייחודה של שיטת דמיון נובע ע"י הסיפור הידוע בשם רבי יהונתן מאייבשיץ – ויכוח התגלע בין הרב לכומר האם ניתן לשנות טבע ואופי. הכומר טען שהדבר אפשרי, ועל מנת לחזק את דבריו אילף הכומר חתול להיות מלצר וללכת כאחד האדם.
לאחר תדהמת כולם הביא רבי יהונתן עכבר קטן, ובעת שראה החתול את העכבר זרק את "עבודתו החדשה" ורץ לאוכלו כאחד החתולים…
ניתן לתרגל, לחנך, לאלף, לשנות צורות חשיבה וכו', אך בעיתות משבר חוזר אדם להרגלו הקודם אשר נטמע ונהפך כטבע שני לו, אלא אם כן גילה הוא את שורשו וטבעו האמתי, את אותה חוכמה פנימית הטמונה בו, את יכולת ראייתו הטבעית עוד לפני שנצבעו עיניו הפנימיות ב"צבע"…
לסיכום דברנו, נשאל היכן נכנס בשיטת "דמיון נובע", הביטויים שנמנו לעיל כדוגמת "מחשבה יוצרת מציאות" ??
כוח המחשבה והציור הינו כוח אדיר לשינוי, אך תחילה מוטל על האדם לגלות את המציאות הנכונה לו, את הפתרון האמתי לו, ואז על מנת ליצור שינוי משמעותי במציאות עליו להשתמש בכוח "הדמיון המודרך" – לראות שוב ושוב כיצד פתרון זה מופיע ומשנה במציאות.
ללא שלב הבירור וההגעה לפתרון הבא מהנפש, עלול האדם לבנות בניין על יסודות רעועים, ונמצא הוא כעני במשל החיד"א שחלם שימלוך ובבוקר קם בבהלה ואמר "כיצד אוכל לקבץ נדבות בכמות שתממן את כל המדינה??". אנו צריכים לגלות כיצד נפשנו מגדירה את הטוב ואז לחשוב ולצייר היטב כיצד טוב זה מתממש במציאות.
במילותיו של האדמו"ר מפאסיצנה, עלינו לגלות את "השכל הבא מן הנפש" ולא לפעול מתוך "שכל העולם" כפי שהוסבר לעיל.
יתרה מזו, במידה והחלטנו לבחור לראות מציאות אחרת וחדשה בלי לעבור את הבירור הנ"ל, כלומר בלי להגיע למצב שהדברים באו מהנפש פנימה, בלי להגיע למצב שהדברים מתואמים עם רצוננו הפנימי, אזי אם נקשיב היטב נשמע ונראה שהנפש מתנגדת ולא נותנת לנו לצייר בשלמות ובקביעות מחשבה ומציאות חדשה…
