"לחיות את החלום" – מה ההבדל בין דמיון למציאות?

מה אמיתי יותר – הדמיון או המציאות? מצב חלימה או תודעת השכל, הזמן והמקום?

רבי נחמן מברסלב מאתגר אותנו בניסיון להגדיר מחדש את ההבדל בין חלימה לבין מציאות.
הנה טעימה קטנה מדבריו. (להעמקה צפו בשיעור המצורף)

"מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לְפִי שִׂכְלֵנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ הוּא בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה יוֹתֵר רַק רֶבַע שָׁעָה רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים זאת כִּי גַּם בַּחֲלוֹם אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַחֲלוֹם וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, שֶׁכָּל זֶה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם, וְהַכּל הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה בְּוַדַּאי לא הָיָה מַאֲמִין לוֹ כְּלָל כִּי לְפִי הַדִּמְיוֹן שֶׁבַּחֲלוֹם נִדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים מַמָּשׁ כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֶצְלֵנוּ לְפִי שִׂכְלֵנוּ נִדְמֶה שֶׁזֶּהוּ זְמַן שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה בַּשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל יוֹתֵר הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה שֶׁבַּשֵּׂכֶל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר לְמַעְלָה גַּם אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁבַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ מִשִּׂכְלֵנוּ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב שָׁם, בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר רַק לִזְמַן מֻעָט וּפָחוּת מְאֹד."

רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן

בעצם רבי נחמן בא ומאיר לנו, בתודעת חיים עמוקה יותר:
המציאות היא בעצם חלום!

מבהיל.
הכל סתם? לא אמיתי?

ההפך!
הכל בחירי.
ההבדל הוא עד כמה אני בחלימה מודעת ואקטיבית,
או להפך, בחלימה פסיבית ושינה עמוקה, כפי שרובנו חווים בחלומות הלילה.

ה"מציאות" היא פסיבית, עובדה קיימת, קרה ומנותקת, לא כל כך ניתנת לשינוי.
מה שקרה, קרה. כל השאר חלקי.

ה"חלימה" היא סיפור אקטיבי.
סוג של התכתבות, שיח ודיבור הניתן לפירוש ושינוי.
הכל קורה ברגע זה, אין זמן, מקום. יש חיבור למסר עכשווי, נוגע, חי וכולל.

הדמיון הנובע מאפשר לנו להיפגש עם כוח הדמיון הבריא, כוח המביא אותנו לחלימה בהקיץ.
מפגש עם ההוויה הפנימית כפי שהיא בלי קיבעונות העבר והמציאות, הקשבה למסר החיים האלוקי העכשווי, הנוכח והכולל.

כוחו של הדמיון הבריא מגלה בנו תודעת חיים עמוקה יותר מעל הגדרות הזמן והמקום הלא ניתנים לשינוי.

לדוגמא, אם חוויתי בעבר טראומה או כישלון – במצב תודעה פסיבי המציאות לא משתנה, זהו כתם שלא ניתן לשינוי. לעומת זאת בחוויית חלימה אקטיבית, הכל קורה עכשיו, אין חוויה של זמן, מפגש מחודש באמצעות כוח הדמיון הבריא עם חווית הכישלון יוכל להביא שינוי, חיים חדשים ומסר עכשווי דווקא מהמקום של הקושי.

מצד שני חשוב להדגיש, בדמיון נובע אנו לומדים עד כמה חשוב ללמוד לנוע בין תודעת השכל לתודעת החלימה. נוכל להמשיל זאת לאדם הצופה בסרט – התנועה בין "זה אמיתי" לבין "זה רק סרט" היא האופציה היחידה ליהנות בצורה נכונה מהסרט. מי שתמיד יראה במחשבתו במקביל לצפייה בסרט את הצלמים, הבמאי וכו' לא יתרגש ולא יהיה חלק מהסיפור הוא בעצם לא יודע ל"שחק את המשחק" לעומת זאת מי שישכח לחלוטין שמדובר בסך הכל בסרט יכנס ל"למציאות דמיונית ומנותקת". האמת היא לבחור לנוע בין תודעת מציאות שכלית עם זמן ומקום לבין תודעת חלימה אקטיבית עם מסר פנימי, אישי ועכשווי.

לתוספת הבנה והעמקה תוכלו ליהנות מקטע מתוך מפגש "לחיות את החלום" – מפגש העשרה לתלמידי המכון לשנת 2020/ תש"פ בו עסקנו בקשר בין דמיון נובע לחלימה ובין החלום לחיים. למדנו כיצד להשתמש בחלומות ככלי לעבודה פנימית.

בחלק הראשן של המפגש, המשתתפים התבקשו לחזור לחלום בלילה שחוו בעבר הקרוב או הרחוק, נפגשנו שוב עם החלום והפכנו אותו באמצעות הכלים של הדמיון נובע מ"חלימה פסיבית" ל"חלימה אקטיבית".

לימוד מהנה!

מצורף דף מקורות להורדה, כאן מתחת לסרטון.

עוד פוסטים מומלצים...

קורונה – זה טעים???

"קורונה מייצגת פילוסופיה של דרך חיים פשוטה, חופשית, של חיבור בין אנשים וביטוי עצמי" כך כתוב באתר הבירה ששמה "קורונה". למרות שהיא מאז 1925, מקום

קרא עוד »
דילוג לתוכן